חוק הביו-כוח האולטימטיבי

[eumelia]

לא כתבתי רשומה על החוק וההליך המזופת שעובר חוק המאגר הביומטרי של ח"כ שטרית, בעיקר משום שטובים ורהוטים ממני עשו ועושים זאת.
אולם, אתמול החוק היה אמור לעבור בכנסת עבור קריאה, וזה לא נעשה. כנראה שסוף סוף לוקחים את האינטרנט ברצינות.
כל כך ברצינות שח"כ שטרית וזוגתו רותי שטרית דרשו להוריד רשומה שקראתי רק לפני כמה ימים מהבלוגוספירה.
למה?
משום שאפ פוקס, כותב הרשומה, העז להעלות תהיות ושאלות אודות החכמה והלגיטימיות של המאגר הביומטרי.
למי שאינו יודע, חוק המאגר הביומטרי, בקצרה, עוסק בהנפקת תעודות זהות "חכמות", יעני, כאלו שנושאות מידע אודות אותו מספר זהות שרק דרך מאפיינית ביולוגים מסויימים (טביעת אצבע, טביעת רשתית, דגימת דם וכיו"ב) יזוהה בתור בעל הזהות האמיתית המשתייכת לתעודת הזהות.
אה, כן, ואגירת כל אותו המידע. כולו. בתוך מאגר אחד גדול.
אחד ויחיד וענק שנתון לשליטת המדינה.

ממש בא לי להכנס לדיון אודות ביו-כוח אבל אני אמנע מעצמי את התענוג. אוי פוקו, אוי אלתוסר.

טוב הייתי פלצנית מספיק.

כאמור, הזוג שטרית החליטו שתכני האינטרנט דווקא כן נתונים לצנזור ובאמצעות טקטיקות מבחילות במיוחד (נקרא להם עורכי דין, ואני רוצה לציין שלא כל עורכי הדין הם נבלות, אחותי היא אדם טוב לב, אנושית ובעלת חוש צדק מהדרגה הראשונה... לו רק וכלבני האדם היו כמוה)יצרו לחץ להורדת הרשומה המקורית מהאתר חורים ברשת.

ובכן, מכיוון שהאינטרנט זוכר דברים, הרשומה עדיין קיימת וכמו כל דבר באינטנט היא ניתנת לציטוט.

דבריו של אפי פוקס:

במהלך תהליך החקיקה תהו עיתונאים ואזרחים באשר לאופן הנמרץ בו דחף חבר הכנסת מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, את ההצעה. רבים ואני בתוכם סברנו כי העמדה בה מצדד שטרית לגיטימית גם אם אין מסכימים לה. אך ח"כ שטרית לא לא בחן חלופות למאגר, הוא אישר לבדו סעיפים בהצעת החוק מאחר וחברי הכנסת האחרים נעדרו. דיון בכנסת בעניין דליפת מידע האזרחים לרשת נמשך נמשך חצי שעה בלבד.

בסיום המושב אתמול (ה') בו אושרה ההצעה בוועדה המיוחדת שמינתה הכנסת ביקש שטרית להציג לוועדה בהליך חריג את מנכ"ל חברת OTI, שקיבל את רשות הדיבור, מרוצה לגמרי. משתתפי הוועדה הביעו פליאה על פשר המעמד שהתקיים לאחר שהחוק כבר אושר.

OTI היא חברת אבטחת מידע שמרוויחה מפתרונות ביומטריים. עד כאן הכל נראה כשר גם אם עקום, אך מה תאמרו על כך שעוד בשנת 2006 נשמעה ביקורת על כך ש-OTI זכתה במכרז אספקת הכרטיסים החכמים של התחבורה הציבורית בלי מכרז ובאופן לא תקין. מי היה שר התחבורה אז? ניחשתם נכון, מאיר שטרית.

קצת רקע: בשנת 2002. הודיע שר התחבורה דאז, אפרים סנה, כי יפרסם מכרז לרב-קו (הכרטיס החכם, מסמך doc). ההליך נגרר שנים ואז הואץ לקצב שיא.

"גורמים בשוק, המצויים בתחום ושליוו את המכרז בצורה זו או אחרת, העלו מספר שאלות. ראשית, האם היה כאן בכלל מכרז? מאחר ומדובר בטכנולוגיה מסויימת – קליפסו – החליטו במשרד לערוך מכרז סגור. הפנייה, כך טוענים אותם גורמים, היתה אמורה להיות לכל אותם חברות שמופיעות באתר הרשמי של חברת קליפסו העולמית, ואשר יש להן נציגות בישראל. למיטב ידיעתם של אותם גורמים, OTI לא מופיעה באתר של קליפסו". כתבה בדיילי מייל.

זאת ועוד. מדובר בחברה (OTI) ששנכשלה שלוש פעמים בכרז זהה לכך בארה"ב. ח"כ שטרית הציג את היכרותו עם החברה כשטחית על אף שהתנהל מולה באופן הדוק בעבר.

אם לא די בכך, מסתבר שבכיר ב-OTI הוא חבר תנועת "קדימה" וראש מועצת כפר ורדים. האם לא ראוי שמאיר שטרית יחשוף מבעוד מועד את הקשר הזה, גם אם הוא מקרי ותמים, כדי לאפשר קיום של דיון ציבורי נאות בשאלה אם הוא ראוי לערוך הליך חקיקה כזה?
מתוך רדיקל מקלדת

אני שומעת רבות מחברי החיים בבריטניה שגם להם, עכשיו, יש בעיה של תעודות זהות "חכמות", ביומטריה, ביו-כוח ו"מדינת האומנת" כפי שמכנים היום את רשת מצלמות המעגל הסגור הפעיל בערש הדמוקרטיה המודרנית.
אכן תמונות קשות.

חוק המאגר הביומטרי הוא חוק דרקוני ומסוכן. אני לא מופתעת מזה שהמדינה בה אני אזרחית תעלה בדעתה ליצור מאגר כזה ובכך תשתמש בזהות שלי בתור נשק נגדי.
אני קצת מופתעת לשמוע אדישות כגון: "אם לא עשית שום דבר רע, מה יש לך לדאוג".
מי מחליט מהי התנהגות ראויה, טובה ואזרחית מן המניין? מבחינתי אי-ציות אזרחי הוא אבן יסוד של הדמוקרטיה, הזכות להגיד "לך תזדיין, אח גדול", הזכות לנוע במרחב, לומר את דברי ולהוות חלק מההליך הדמוקרטי.
המדינה אמורה להיות שם עבורי.
המדינה אמורה לספק את צרכיי, בין אם אני בעלת "נפש יהודי" ואם לאו.
בלעדיי, חבריי, משפחתי, מכריי והזרים הגרים מעבר לרחוב... לא מתקיימת המדינה.

ואני לא מוכנה להתקרבן תחת הבריונות ותאבת הכח והבצע של חברי הכנסת.

כפי שאמר הגיבור V:

People should not be afraid of their governments. The Government should be afraid of their people.

מי שמעדיף דובר עם קצת יותר כובד:

"When the people fear their government, there is tyranny; when the government fears the people, there is liberty." - Thomas Jefferson.

Vox Pupuli, Vox Dei - קול המון, כקול שדי